“מי, פעם, ראה את ירושלים ערומה?
אפילו ארכיאולוגים לא ראו.
כי מעולם לא התפשטה עד הסוף.
תמיד לבשה בתים חדשים
על הבלויים והנקרעים והנשברים…” ( יהודה עמיחי)
ירושלים – הציר הארכימדי של העולם, טבורו של העולם וכור ההיתוך שממנו יצאו היהדות, הנצרות והאיסלאם. תמיד טומנת בחובה עוד סודות ותעלומות, עוד רבדים ועוד מלבושים.
ולענייננו – העיר שמצד אחד היא אולי המיקרוקוסמוס הישראלי האולטימטיבי – על כל שבטיו ורבדיו, ומצד שני – עיר בינלאומית, קוסמופוליטית, עיר שתמיד נותנת תחושת חו”ל ללא צורך בדרכון, עיר שאף פעם לא מתפשטת עד הסוף, שלעולם לא ניתן לרדת אל כל מסתריה ולחשוף את כל צפונותיה. עיר שבה כולם מרגישים תיירים שזה ביקורם הראשון בארץ אחרת.